מקורות בתלמוד על דברי הימים ב 7:3

רַב מְפַקֵּד לְבֵית רַב אָחָא. רִבִּי אִמִּי מְפַקֵּד לְאִינְשֵׁי בֵיתֵיהּ. כַּד תְּהַווֹן נָֽפְקִין לְתַעֲנִיתָא לָא תְהַווֹן רָֽבְעִין כְּאוֹרְחֵכוֹן. רִבִּי יוֹנָה רְבַע עַל סִיטְרֵיהּ. רִבִּי אָחָא רְבַע עַל סִיטְרֵיהּ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל. אֲנָא חֲמִית רִבִּי אַבָּהוּ רְבַע כְּאוֹרְחֵיהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. קַשִּׁיתָהּ קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. וְהָֽכְתִיב וְאֶ֣בֶן מַשְׂכִּ֗ית לֹ֤א תִתְּנוּ֙ בְּאַרְצְכֶ֔ם לְהִֽשְׁתַּֽחֲוֹ֖ת עָלֶי֑הָ. תִּפְתָּר בְּקוֹבֵעַ לוֹ מָקוֹם וְהָֽכְתִיב וַיְהִ֤י דָוִד֙ בָּ֣א עַד־הָרֹ֔אשׁ אֲשֶֽׁר־יִשְׁתַּֽחֲוֶ֥ה שָׁם֭ לֵֽאלֹהִ֑ים. בִּלְבַד שְׁתַחֲוָייָהּ שֶׁאֵינָהּ עַל הָאָרֶץ. וְכִי יֵשׁ שְׁתַחֲוָייָה שֶׁאֵינָהּ עַל הָאָרֶץ. וַיִּכְרְעוּ֩ אַפַּ֨יִם אַ֤רְצָה עַל־הָרִֽצְפָה֙ וַיִּשְׁתַּחוּ. רִבִּי אַבָּהוּ מוֹסִיף עַל הוֹדוּ לַֽיהֹוָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב. רִבִּי מָנָא מוֹסִיף עַל כִּ֥י לְעוֹלָם֖ חַסְדּֽוֹ עַל יִשְׂרָאֵל. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְרִבִּי חִייָה בַּר בָּא. בַּבְלַייָא תְּרֵין מִילִּין סָֽלְקִין מִן גַּבֵּיכוֹן. מַפְשׁוּטִיתָא דְתַעֲנִיתָא וָעֲרוּבְתָא דְיוֹמָא שְׁבִיעָיָא. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. אוּף הָדָא מַקַּזְתָּא. וְאַתְייָא כַּײ דָּמַר רִבִּי אִמִּי. בַּבְלַייָא בְשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. לֹא הִתִּירוּ שְׁתַחֲוָייָה אֶלָּא לְתַעֲנִית צִיבּוּר. וּבִלְבַד עַל הַצַּד. רִבִּי יַנַּאי זְעִירָא בְשֵׁם אַבְהֲתֵיהּ כָּל־מִי שֶׁאֵינוֹ כָשֵׁר כִּיהוֹשֻׁעַ. שֶׁאִם יִפּוֹל עַל פָּנָיו יֹאמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוּם לָ֑ךְ. אַל יִפּוֹל. וּבִלְבַד יָחִיד עַל הַצִּיבּוּר.

שָׁאֲלוּ אֶת בֶּן זוֹמָא. מַה מָקוֹם לִטְבִילָה זוֹ. אָמַר לָהֶם. מַה אִם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נִכְנָס מִקּוֹדֶשׁ לַקּוֹדֶשׁ טָעוּן טְבִילָה. מִחוֹל לַקּוֹדֶשׁ כָּל־שֶׁכֵּן. [לֹא צוֹרְכָה דְלָא מִקּוֹדֶשׁ לַקּוֹדֶשׁ] לֹא יְהֵא טָעוּן טְבִילָה. מִחוֹל לַקּוֹדֶשׁ יְהֵא טָעוּן טְבִילָה. אָמַר רִבִּי שַׁמַּי. וְכֵינִי. מַה אִם מִקּוֹדֶשׁ לַקּוֹדֶשׁ שֶׁאֵינוּ עֲנוּשׁ כָּרֵת טָעוּן טְבִילָה. מִחוֹל לַקּוֹדֶשׁ שֶׁהוּא עֲנוּשׁ כָּרֵת לֹא כָל־שֶׁכֵּן יְהֵא טָעוּן טְבִילָה. וְאֲפִילוּ מִקּוֹדֶשׁ לַקּוֹדֶשׁ יְהֵא עֲנוּשׁ כָּרֵת. כַּיי דְתַנִּינָן תַּמְּן. הִשְׁתַּחֲוָה אוֹ שֶׁשָּׁהָה בִּכְדֵי הִשְׁתַּחֲוָיָה. עַד כַּמָּה הִיא שִׁיעוּר הִשְׁתַּחֲוָיָה. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֵּן לֵוִי. [עַד כְּדֵי] וַיִּכְרְעוּ֩ אַפַּ֙יִם אַ֤רְצָה עַל־הָרִֽצְפָה֙ וַיִּשְׁתַּֽחֲו֔וּ. רִבִּי אַבָּהוּ מוֹסִיף עַד וְהוֹד֤וֹת לַֽיי כִּ֣י ט֔וֹב. רִבִּי מָנָא מוֹסִיף. כִּ֥י לְעוֹלָם֭ חַסְדּֽוֹ׃

וכמה שיעור שהייה פליגי בה ר' יצחק בר נחמני וחד דעימיה ומנו רבי שמעון בן פזי ואמרי לה ר"ש בן פזי וחד דעימיה ומנו ר' יצחק בר נחמני ואמרי לה ר"ש בר נחמני חד אמר כמימריה דהאי פסוקא וחד אמר כמויכרעו לסיפא (דברי הימים ב ז, ג) וכל בני ישראל רואים ברדת האש וכבוד ה' על הבית ויכרעו אפים ארצה על הרצפה וישתחוו והודות לה' כי טוב כי לעולם חסדו